ישראלית לגז בע"מ נ' ביאדסה

החלטה

1.הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה בתיק זה.

בבקשתו טען הנתבע כי יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בבאר-שבע, כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לו, כי השם הרשום על דלת ביתו הינו "ביאדסה" ולא "פיאדסה" , כרשום בתצהיר פקיד המסירות מטעם המשיבה. לגופו של ענין טען הנתבע כי אכן הינו מחזיק בדירה נשוא התביעה, כי בחודש פברואר 2007 ביצע שיפוץ בדירה ולבקשת התובעת שילם סכומים שונים בגין כך ומכאן לא ברור לו מהות החוב הנתבע בתביעה זו.

2.התובעת טענה בתגובתה כי מכתב ההתראה ששלחה לנתבע קודם להגשת התביעה לאותה כתובת בה בוצעה ההמצאה של כתב התביעה, לא חזר כ"מען שגוי" . כתב התביעה נשלח לכתובת הנתבע בדואר רשום וחזר בציון "לא נדרש". לאחר מכן, הומצא כתב התביעה באמצעות פקיד מסירות לנתבע, אשר סירב לחתום על אישור המסירה, כאשר פקיד המסירות מציין את מספר הטלפון הנייד של הנתבע וכי אימת את פרטי הנתבע עם השכנים, שאת פרטיהם ציין בתצהיר. מכאן, כתב התביעה הומצא כדין לנתבע, אף אם נפלה טעות כתיב באות אחת בשם משפחתו של הנתבע.

לגופו של ענין, הנתבע מודה כי הינו מתגורר בנכס וצרך גז מאת התובעת. החיוב הנתבע הינו בגין התקופה שלאחר השיפוץ לו טוען הנתבע והנתבע לא פנה לתובעת בכל בקשה לבירור החשבון נשוא התביעה.

3.בתשובתו לתגובת התובעת טען הנתבע כי הינו אדם נורמטיבי אשר דורש דברי דואר הממוענים אליו, אך מכתב ההתראה מטעם התובעת לא התקבל אצלו. תצהיר פקיד המסירות הינו שיקרי. באם הנתבע סירב לחתום על אישור המסירה, מדוע היה צורך באימות פרטי הנתבע עם השכנים. לגופו של ענין, הנתבע איננו מודה בצריכת כמויות הגז להם טוענת התובעת.

4.עיינתי בטענות הצדדים.

מתצהיר פקיד המסירות מטעם התובעת עולה כי המסירה בוצעה לכאורה בכתובת הנתבע לאחר שאומתו פרטי מקום מגוריו על ידי השכנים שפרטיהם בתצהיר ונטען כי כתב התביעה נמסר לנתבע עצמו, אשר סירב לחתום על אישור המסירה. לתצהיר צורף אף אישור המסירה וכן דו"ח ביצוע חקירה מטעם פקיד המסירות, בו מצוין אף מספר הטלפון הנייד של הנתבע.

מנגד, טוען הנתבע בתצהירו כי מעולם לא הומצא לו כתב התביעה.

יצוין כי תשובת הנתבע לתגובת התובעת לא נתמכה בתצהיר מטעמו ולפיכך אין בידי להתייחס לטענות העובדתיות הנוספות העולות מתשובה זו.

במקרה דנן, כאשר התובעת צרפה אסמכתא למשלוח כתב התביעה בדואר רשום לכתובת הנתבע אשר חזר בציון "לא נדרש" מרשות הדואר, כאשר בתצהיר פקיד המסירות מופיעים אף פרטי שכניו של הנתבע, יש בכך כדי להובילני למסקנה כי גירסת התובעת לענין ביצוע ההמצאה מתקבלת יותר מגירסת הנתבע לענין אי ביצוע ההמצאה. יצוין כי לא מצאתי כי יש בשוני באות אחת בלבד בשם משפחתו של הנתבע, כפי שצוין בתצהיר פקיד המסירות, כדי לאיין את ההמצאה אשר נתמכה כאמור הן בתצהיר פקיד המסירות, הן בדו"ח מטעמו והן באישור המסירה.

לפיכך אני קובעת כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבע.

5.לגופו של ענין, הנתבע מאשר כי הינו מחזיק בנכס נשוא התביעה ורוכש שירותי גז מהמשיבה, ואולם הנתבע "איננו מבין" את מהות החוב נשוא התביעה וטוען כי לא ייתכן שצרך גז בסכום הנתבע. הנתבע לא מפרט טענתו זו ולא מצרף אסמכתא, על מנת לסבר את טענתו, לענין היקף צריכת הגז הממוצעת שלו לחודשים אחרים שאינם נתבעים בתביעה זו.

הנתבע אף איננו טוען לסכום אחר כלשהו בו הוא מודה בגין צריכתו את הגז מאת המשיבה.

בנסיבות אלה מצאתי להורות כי על מנת ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט, פסק הדין יבוטל בכפוף להפקדת סך 1,200 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 21 יום מהמצאת החלטה זו לב"כ הנתבע.

6.בשולי הדברים יצוין כי לא התייחסתי בשלב זה לטענת הנתבע לענין העדר סמכות מקומית של בית משפט זה לדון בתביעה, שכן לאחר שניתן פסק דין בתיק זה וכל עוד לא בוטל אין מקום לדון בטענה האמורה.

באם יבוטל פסק הדין, ישמש התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין ככתב הגנה מטעם הנתבע והנתבע יהיה רשאי להגיש בקשה מתאימה לתמיכה בטענתו להעדר סמכות מקומית של בית משפט זה לדון בתביעה, ככל וימצא לנכון לעמוד על טענתו זו.

לא יופקד הסכום האמור במועד, יוותר פסק הדין בעינו והנתבע ישא בהוצאות התובעת בגין בקשה זו בסך 500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.